רפואה נתמכת ראיות
נצלול לתוך הספרות הרפואית בפרקים קצרים, וננסה להבין מאמרים: האם להאמין למאמר, מה התוצאות אומרות, והאם הן רלוונטיות למטופלים. רפואה נתמכת ראיות היא שיטה לקבל ולהבין מידע- מטרתה ליישם את המידע המחקרי הטוב והחשוב ביותר עבור אבחנה וטיפול, תוך התחשבות במאפייני המטופל וערכיו, ושימוש בכל כישוריה של הרופאה/אשת הצוות הרפואי. הפודקאסט מיועד ללומדים ולעוסקות במקצועות הרפואה והטיפול ולכל מי שמתעניין בקריאת מאמרים רפואיים ובהבנתם. אין להתייחס לתוכן כייעוץ רפואי, אלא כהסבר על השיטה. הספר ”רפואה נתמכת ראיות” מסביר את עקרונות השיטה, החל מהבסיס ועד ניתוח מאמרים מסוגים שונים. קישור לרכישה באתר הפודקאסט - ebm.podbean.com
Listen on:
Episodes
Sunday Apr 18, 2021
Sunday Apr 18, 2021
כאשר מתגלה אצל הרופא חסר בידע לגבי בדיקה אבחנתית מסוימת, במקרה שלנו: האם מיפוי יעיל באבחון מחלת פרקינסון, יש צורך לקרוא את המאמר שבדק מה הדיוק של אותה בדיקה. לפני קריאת התוצאות נצטרך להחליט האם המאמר תקף. נעשה את זה לפי חמישה קריטריונים: מדגם מתאים של מטופלים אצלם קיימת שאלה אבחנתית, השוואה ל"בדיקת הזהב", ביצוע שתי הבדיקות באופן בלתי תלוי, סמיות של הבודקים, ומספיק פרטים טכניים כדי לבצע את הבדיקה בצורה דומה.
נדגים זאת על ידי קריאה של המאמר המקורי
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19117369/
Saturday Apr 10, 2021
Saturday Apr 10, 2021
הן בעבודה הקלינית והן בקריאת מאמר על בדיקה אבחנתית, חשוב להבין עד כמה הבדיקה מדוייקת, "טובה". למשל, א.ק.ג הוא בדיקה אבחנתית שיש לה שימוש באבחון התקף לב. כאשר משתמשים בבדיקה הזו מול מטופלים, וגם כאשר קוראים מאמר שעוסק בא.ק.ג. כבדיקה אבחנתית להתקף לב, אם נרצה לדעת כמה הבדיקה הזו מדוייקת, צריך להכיר היטב מספר מושגים. אלו הם רגישות, ספציפיות, ערך מנבא חיובי וערך מנבא שלילי. בפרק זה נדבר על הגדרות המושגים האלו.
Saturday Apr 03, 2021
Saturday Apr 03, 2021
אבחנה היא מושג מפתח ברפואה. היא מפתח להסבר על מקור הסבל של המטופל, לתחזית של העתיד הצפוי במחלה, ולטיפול המומלץ. לפני שננתח תקפות ותוצאות של מאמר על בדיקה אבחנתית, ננסה להבין את התהליך האבחנתי: מה מתרחש בו והיכן יש מקום למאמר על בדיקה אבחנתית בתוך תהליך זה.
Sunday Mar 21, 2021
Sunday Mar 21, 2021
לאחר שבפרק קודם הצגנו בקצרה ניתוח מאמר מבוקר אקראי , הסתבר שלפי השיטה שלנו, צריך לנסות לבדוק האם מאמר עומד בקריטריונים מסוימים. בשני פרקים הכרנו את הקריטריונים רנדומיזציה וסמיות, ובפרק הזה, השלישי בנושא תקפות מאמר טיפול, נדבר על קריטריונים נוספים שיעזרו לנו להבין האם להאמין למאמר מסוג זה: קבוצות דומות בבסיס, טיפול מקביל זהה, ניתוח לפי כוונת הטיפול ומעקב מלא.
לגבי קבוצות דומות בבסיס: נרצה שהדבר היחיד השונה בין הקבוצות יהיה ההתערבות הנבדקת, כדי לנטרל השפעות של גורמים אחרים. לכן כל שוני בבסיס בין הקבוצה שקיבלה את ההתערבות לקבוצת הבקרה, למשל בגיל, עלול ליצור הטיה. במחקרים גדולים מאוד, וכשהרנדומיזציה טובה, הקבוצות הופכות לדומות מאוד בזכות האקראיות.
לגבי טיפול מקביל זהה: גם במהלך המחקר, לא נרצה שיהיו הבדלים בהתערבויות בין הקבוצות מלבד ההתערבות הנבדקת, לכן צריך לחשוב מה עוד קיבלו האנשים בקבוצת ההתערבות. אם למשל הם קיבלו תרופה כהתערבות הנבדקת, כדאי לבדוק שהתרופה הזו לא לוותה במעקב נוסף שקבוצת הבקרה לא זכתה לו, או בהתערבות אחרת נוספת שלא ניתנה בקבוצת הבקרה.
הקריטריונים מעקב מלא וניתוח לפי כוונת טיפול נועדו לוודא שהייתה שמירה על הרנדומיזציה. אם אנשים שהוגרלו לקבוצה מסוימת לא נכללים בתוצאות באותה קבוצה, הקבוצות שהיו אמורות להיות דומות בכל, הופכות לעתים להיות שונות אחת מהשנייה, למשל בגיל האנשים, ותיווצר הטיה. לדוגמה, אם התרופה הנבדקת הייתה מורפין, וקבוצת הבקרה מקבלת טיפול בתרופה פשוטה נגד כאב, למשל אקמול, כדאי לבדוק האם מלבד התרופה הנבדקת היו עוד הבדלים בטיפול בין הקבוצות, למשל ביקורים רבים יותר במרפאה או מתן תרופות נוספות כדי לטפל בתופעות הלוואי של מורפין. אם היה הבדל כזה, ייתכן שהתוצאות של המחקר, למשל שוני באיכות חיים בין שתי הקבוצות, נובעות מהטיפול הנוסף ולא מהמורפין עצמו.
Saturday Mar 13, 2021
Saturday Mar 13, 2021
רנדומיזציה אמיתית היא חלק קריטי מביצוע מחקר מבוקר אקראי, ומטרתה- קבלת שתי קבוצות דומות מאוד. אך התהליך הזה, שאמור להיות אקראי לחלוטין, יכול להיות חשוף להשפעה אנושית ובגללה להטיה של תוצאות המחקר.
Sunday Mar 07, 2021
Sunday Mar 07, 2021
סמיות היא אחד הקריטריונים לתקפות מאמר על התערבות טיפולית. צריך להבדיל אותה מהסתרת השיוך שמתייחסת למצב שלפני הכללת המטופל במחקר. המונחים המשמשים לתיאור סמיות במאמרים עלולים להטעות. הסמיות חשובה לא רק למניעת אפקט הפלצבו אלא גם לטיפול ולמדידה שיכולים לגרום להטיה בתוצאות המחקר, ולסיום- גם במחקר המצהיר על סמיות, כדאי לבדוק האם אכן לא היו למטופלים ולרופאים דרכים לגלות לאיזו קבוצה משתייך המטופל.
Sunday Feb 28, 2021
Sunday Feb 28, 2021
מאמר מבוקר אקראי הוא אולי הדרך החשובה ביותר לקבל מידע אמין על טיפולים. בפרק הזה נדגים איך לקרוא במהירות מאמר כזה- ותוך כדי קריאת מאמר, נענה על שלושת השאלות הנוגעות לתקפות, תוצאות ורלוונטיות.
Monday Feb 15, 2021
Monday Feb 15, 2021
רפואה נתמכת ראיות היא תורה עתיקה, שמקורותיה בסוף המאה העשרים, ויש שיגידו בתחילת המאה העשרים. לכאורה אפשר לחשוב שכבר אין בה צורך, אך כדאי לבדוק - אולי ישנן עדיין סיבות להעמיק ולשלוט בתורה זו.
Wednesday Feb 10, 2021
Wednesday Feb 10, 2021
במטא-אנליזה אוספים מידע ממחקרים קודמים ומאחדים אותו כדי לתת תשובה לשאלה קלינית מסוימת. בדרך כלל מאמר מסוג כזה נחשב חשוב ותקף, אך בתנאי שהוא עומד בקריטריונים מסוימים. בפרק הזה נדבר על מטא-אנליזה, ואיך להעריך האם היא אכן תקפה וטובה.
---
להעמקה- מאמר סקירה מקיף (בעברית) שמסביר כיצד מתבצעת מטא-אנליזה טובה
http://www.jipts.com/_Uploads/dbsAttachedFiles/4-21skira.pdf
Saturday Feb 06, 2021
Saturday Feb 06, 2021
בפרק הזה של רפואה נתמכת ראיות נלמד לשאול שלוש שאלות.
אלו שאלות שיעזרו לנו בקריאת כל מאמר רפואי קליני, וזהו גם מבוא ל"איך לקרוא מאמר".
בהמשך, כשנדבר על מחקרים מסוגים שונים, נשאל תמיד את אותן שלוש שאלות.
רפואה נתמכת ראיות
בפרקים קצרים נצלול לתוך הספרות הרפואית, וננסה להבין מאמרים: האם להאמין למאמר, מה התוצאות אומרות, והאם הן רלוונטיות למטופלים. רפואה נתמכת ראיות היא שיטה לקבל ולהבין מידע- מטרתה ליישם את המידע המחקרי הטוב והחשוב ביותר עבור אבחנה וטיפול, תוך התחשבות במאפייני המטופל וערכיו, ועם שימוש בכל כישוריו של המטפל. הפודקאסט מיועד ללומדים ולעוסקים במקצועות הרפואה והטיפול ולכל מי שמתעניין בקריאת מאמרים רפואיים ובהבנתם. אין להתייחס לתוכן כייעוץ רפואי, אלא כהסבר על השיטה. יוצר ומגיש- ד"ר ישי מינצקר