רפואה נתמכת ראיות

האם תסכימי לענות על כמה שאלות?

הפרק הזה עוסק במחקרי סקר (survey), בוויתור על טיפולים רפואיים בתקופת התפרצות הקורונה, וגם בשחיקת מתמחים/ות.
סקרים, בנייתם, ביצועם ודיווח עליהם הם מקצוע בפני עצמו, ולא ננסה להבין את כל מורכבות הנושא, אך יש מספר כשלים נפוצים במיוחד בביצוע ודיווח על מחקרי סקר: מדגם שאינו מייצג, שאלות או שאלון בעייתיים, ותוצאות המוצגות ללא ייצוג אי הוודאות.
---
מאמר סקירה עם פירוט רב כיצד אמור להתבצע מחקר סקר/ שאלון טוב ומה צריך להופיע בו.
 
הסבר  פשוט על reliability ו-validity.
 
הנחיות לביצוע ודיווח על סקר (למי שמעוניין לבצע אחד כזה).
 
---
מחקרים שהוזכרו בפרק:
 
Prevalence and correlates of forgone care among adult Israeli Jews: A survey conducted during the COVID-19 outbreak
 
התכנית הלאומית לחיזוק עובדי מערכת הבריאות ולמניעת שחיקה
ממצאי הסקר הלאומי- עבור רופא מתמחה, אפריל 2019

קוביד 19 בן שנתיים -וסוגי מחקרים

קוביד בן שנתיים ולצערנו ממשיך להתפתח. בעזרת אוסף של מחקרים חשובים שפורסמו מאז הולדתו, נדבר גם על מה שעבר עלינו (לפחות מבחינת ממצאי מחקר...) בשנתיים אלו, וגם על סוגי מחקרים שונים:
סדרת מקרים, מחקר קוהורט, מחקר מבוקר ללא חלוקה אקראית, מחקר מבוקר אקראי (RCT), מחקר חתך, מחקר מקרה בקרה, ומטא אנליזה.
---
על כל אחד מסוגי מחקר אלו יש בפודקאסט לפחות פרק אחד, והפרק "הציוצים של טראמפ וסוגי מחקרים" עוסק בנושא סוגי מחקרים שונים מזווית מעט שונה- זווית התקפות. הירשמו דרך אפליקציית הפודקאסטים שלכם לקבלת כל הפרקים הקודמים.
---
המאמרים שהוזכרו בפרק:
 
סדרת המקרים הראשונה מווהאן
 
סדרת מקרים גדולה מעט יותר
 
סטרואידים בקוביד 19: קוהורט  מאיטליה שהדגים תמותה גבוהה יותר במטופלים שקיבלו סטרואידים
 
סטרואידים בקוביד 19: המחקר המבוקר האקראי (RCT) על דקסמתזון במאושפזים– שהדגים הפחתת תמותה עם הטיפול
 
סטרואידים בקוביד 19: מטא אנליזה מ 2020 שבדקה מחקרי קוהורט רבים ומחקר מבוקר אקראי אחד- אין השפעה על תמותה
 
סטרואידים בקוביד 19: מטא אנליזה מ 2021 שבדקה רק מחקרים מבוקרים אקראיים. הטיפול הפחית תמותה
 
מחקר מבוקר אקראי של חיסון פייזר ביונטק- בטיחות ויעילות משך חצי שנה
 
קוהורט ישראלי על מועילות החיסון
 
קוהורט ישראלי על בטיחות החיסון
 
הידרוקסיכלורוקוין בקוביד 19: מחקר מבוקר לא אקראי שהראה הפחתה בעומס הנגיפי בקבוצת הטיפול
 
הידרוקסיכלורוקוין בקוביד 19: מחקר מבוקר אקראי בנחשפים, שלא הדגים תועלת במניעת מחלה
 
הידרוקסיכלורוקוין בקוביד 19: מחקר מבוקר אקראי באנשים עם מחלה חמורה שהראה תוצאות גרועות יותר בקבוצת הטיפול
 
מחקר מקרה-בקרה (case control) על מועילות החיסון נגד זן האומיקרון
 
מחקר חתך- דיוק בדיקת אנטיגן בנחשפים לחולה מאומת
 
 

anti EBM

רפואה נתמכת ראיות היא כלי חד, חשוב ומקובל מאוד. עם זאת, כמו לכל כלי יש גם לה נזקים אפשריים, שבפרק הזה נדבר על חלק מהם: מחיר ההזדמנות בחינוך ובהתמקצעות אישית, השפעות שליליות על המחקר והספרות הרפואית, ושימוש מזיק בקווים מנחים.
 ---
לקריאה נוספת
Evidence-Based Medicine in Theory and Practice: Epistemological and Normative Issues
ניתוח של הבעייתיות של רפואה נתמכת ראיות מנקודת מבט פילוסופית ואתית
 
Evidence based medicine: what it is and what it isn't
כתב הגנה לרפואה נתמכת ראיות, שכתבו מייסדי השיטה, כולל סאקט (sackett)
 
Evidence based medicine: a movement in crisis?
מאמר מה BMJ משנת 2014 שמתאר הן נזקים של השיטה והן פתרונות אפשריים
 

הפעם זה עקרוני- על אתיקה ורפואה נתמכת ראיות

אחת הגישות לפתרון דילמות אתיות ברפואה היא גישת העקרונות. גישה זו בוחנת את הבעיה מארבעה כיוונים: עשיית הטוב, הימנעות מעשיית נזק, אוטונומיה, וצדק. בפרק ננסה להבין למה רפואה נתמכת ראיות חשובה מאוד ליישום העקרונות האלו. 
---
הסבר קצר על ארבעת העקרונות
https://depts.washington.edu/bhdept/ethics-medicine/bioethics-topics/articles/principles-bioethics
 
מאמר על יישום העקרונות בעזרת רפואה נתמכת ראיות
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6207438/
 

אומיקרון יוצא לעולם האמיתי

מחקר ראשון על מועילות החיסונים הקיימים נגד זן האומיקרון בעולם האמיתי, התפרסם כ preprint.
המחקר שבוצע בשיטת TND (test negative design) , הוא למעשה מחקר מקרה-בקרה, ולכן חשוף להטיות של מחקרים תצפיתיים מסוג זה. המחקר בדק גם את מועילות חיסון פייזר-ביונטק נגד זן האומיקרון, בעזרת מידע ממאגר המידע הממוחשב לגבי אנשים אצלם אובחן האומיקרון לעומת אנשים עם בדיקה שלילית. המחקר כלל רק משתתפים עם תסמינים, ומצא שלאחר כשלושה חודשים מחיסון כפול, יעילות החיסון נגד זן האומיקרון הייתה 48% (CI: 24%-65%), לאחר כארבעה חודשים כ 34% (CI: 10%-50%), ולאחר בוסטר כ 75% (CI: 56%-86%)
נדבר על הטיות אפשריות במחקר זה ועל משמעות ה confidence interval.
---
Effectiveness of COVID-19 vaccines against the Omicron (B.1.1.529) variant of concern
 
 

OMC-Oh my cron!

על מחקר מעבדתי שהתפרסם בינתיים רק כ preprint, ומרמז על האפשרות שזן האומיקרון עלול לחמוק מהחיסונים הניתנים היום. מחקר שמקורו מפרנקפורט, ובו נגיף מזן האומיקרון שבודד מחולה שחזר מאפריקה עומת נגד סרום של אנשים שקיבלו חיסונים שונים. נבדקה יכולת הסרום לנטרל את הנגיף הזה לעומת יכולת הסרום לנטרל נגיף מזן דלתא.
מדובר במחקר שמצד אחד מראה סימנים מדאיגים, אך מצד שני מחקר מעבדתי שבדק תוצא שהוא סרוגייט: יכולת הסרום לנטרל נגיף בתרבית תאים לא בהכרח מעידה על יכולת האדם להימנע מזיהום, או להימנע מזיהום חמור. ימים יגידו.
פרקים ישנים בפודקאסט בנושאים קשורים היו על סרוגייט ומחלת צליאק ועל כנים ופנסי ראש.
---
המחקר שעליו דובר, התפרסם ברשת כ preprint:
Reduced Neutralization of SARS-CoV-2 Omicron Variant by Vaccine Sera and  Monoclonal Antibodies
 
מחקר שהתפרסם ב-lancet בנובמבר 2021: יכולת הנטרול של הסרום מנבאת יעילות של חיסון
 
מחקר אחר- שהתפרסם ב cell בדצמבר 2020, הראה קורלציה בין יכולת הנטרול של הסרום לסבירות לזיהום חמור ב covid 19.
 
 

לקרוא בתלת-ממד

איך לבחור טיפול תרופתי לכאב חריף? ואיך לקרוא מאמר סקירה תיאורית (narrative review) לעומק? 
כשאנחנו קוראים מאמרי סקירה או פרקים בספרים, ננסה לא להבין דברים כפשוטם, אלא לראות דרך הטקסט ולחפש מה מסתתר מאחוריו. נדבר על שלושה סוגי העמקה:
סקפטיות לגבי הקשר בין ממצאי המחקר הרפואי לבין מה שנכתב לנו במאמר הספציפי; הבנה כמותית- מה אומרים המספרים ומאילו סוגי מחקרים הם נאספו; והשוואה בין הידע במאמר לבין הידע והעשייה הרפואית היומיומית, עם מוכנות לשנות את העשייה אם יש ראיות שהשינוי כדאי.
---
מאמרים שהוזכרו בפרק
 
המאמר העקרי שהוזכר בפרק:
Pharmacologic Therapy for Acute Pain
 
מאמר שצוטט במאמר העיקרי (כמקור לאמירה שטיפול בכאב חריף יכול למנוע התקדמות לכאב כרוני). סקירה תיאורית.
Poorly controlled postoperative pain: prevalence, consequences, and prevention
 
סקירת ספרות שיטתית של קוקרן: טיפול תרופתי בכאב לאחר ניתוח למניעת כאב כרוני (עוזר מעט, אם בכלל, למניעת כאב כרוני לפי סקירה זו)
Systemic drugs for the prevention of chronic pain after surgery
 
סקירת קוקרן: טיפול בנוגדי דלקת למריחה מקומית לכאב שריר-שלד
Topical non-steroidal anti-inflammatory drugs for acute musculoskeletal pain in adults
 
מטה אנליזה המשווה בין תרופות נוגדות דלקת שונות והסיכון לדמם מערכת העיכול
Individual NSAIDs and upper gastrointestinal complications: a systematic review and meta-analysis of observational studies (the SOS project)
 

כשאת הכל שומעים דרך הסטטוסקופ- על מדיקליזציה

מדיקליזציה היא תופעה חברתית, שבה מקצוע הרפואה ואנשי הרפואה "לוקחים על עצמם" (או לעצמם) תחום מסוים, התנהגות או הבט מסוים בחיי האדם או החברה. היא יכולה להיות בעלת השפעות חיוביות (כמו במקרה של מחלת נפש, שלפני המדיקליזציה שלה הייתה נחשבת לעתים כפשע), או שליליות (כמו במקרה של הומוסקסואליות שלבושתנו, בעקבות מדיקליזציה, הוגדרה בעבר על ידי הממסד הרפואי כ"מחלה").
כמובן שלמדיקליזציה בתחומים שונים של חיי האדם והחברה יש יתרונות, החשוב ביניהם הוא האפשרות להועיל- למנוע סבל, להקל את הסבל אצל אנשים, לאבחן מצבים ולתת להם שם. אך חשוב להבין גם מה חסרונות המדיקליזציה.  נדבר על שלושה מהם: הסטת משאבים של החברה לממסד הרפואי, איבוד הביטחון של אדם בעצמו ובגופו, ומתן אשליה של הבנה ובטחון. 
---
Medicalization and Social Control
סקירה של מדיקליזציה מ 1992 על ידי אחד הסוציולוגים החשובים בתחום.
 
Labor Induction versus Expectant Management in Low-Risk Nulliparous Women
מחקר ה arrive- שהתפרסם ב 2018
 
על המדיקליזציה של לידה- מאמר דעה (opinion)
 
על מדיקליזציה ורה-מדיקליזציה (התהליך ההפוך) של הומוסקסוקאליות- מאמר היסטוריה רפואית.
 
 
 

קדימה להזדרז- Arrive והמומחיות הקלינית

בפרק נדבר על מחקר שבחן האם בנשים בלידה ראשונה, בסיכון נמוך לסיבוכים, השראת לידה (labor induction) אלקטיבית לפני שבוע 40 להריון מפחיתה סיכון לניתוח קיסרי ולסיבוכים לילוד.
למרות רושם ראשוני של מחקר תקף עם תוצאות די משכנעות, קריאה של המאמר בעזרת מומחה בתחום, תוך הבנת ההקשר בו נערך המחקר וההקשר הקליני של יישומו, מעלה שאלות רבות.
רפואה נתמכת ראיות היא לא "המחקר שהוכיח שהתערבות מסוימת מועילה" אלא שיטה שחייבת לכלול, בנוסף לערכי ומטרות המטופלת, גם את מומחיות המטפל/ת.
תודה רבה לדר' מתן אלעמי-סוזין, מומחה ביילוד וגינקולוגיה.
---
מחקר ה arrive- שהתפרסם ב 2018
Labor Induction versus Expectant Management in Low-Risk Nulliparous Women
---
דוגמאות להתערבויות נוספות להפחתת שיעור הניתוחים הקיסריים:
סקירת קוקרן ב -2017  הראתה שנוכחות מלווה בלידה (דולה) מפחיתה קיסריים
בכ- 25% (הפחתת סיכון יחסית, relative risk). הסוקרים הגדירו את המחקרים שעסקו בתחום כ- low quality.
שני מחקרים בדרגת תקפות נמוכה יחסית, ללא קבוצת בקרה, שבדקו התערבות מערכתית להפחתת ניתוחים קיסריים בארצות הברית. אלה היו בעקרן התערבויות חינוכיות לצוות הרפואי בחדרי הלידה, בהתאם לקווים מנחים.  במרילנד ההתערבות הפחיתה שיעור ניתוחים קיסריים מ 28.5% ל 27%. ובקליפורניה מ 26% ל 23%.
 
 

מחקר חיסון בני 5-11- ג‘: יעילות ואימונוגניות

פרק 3 ואחרון על מאמר זה, ובו נציג את נתוני היעילות הקלינית והאימונוגנית, ונדבר על שיטת immunobrdging לבדיקה עקיפה של יעילות חיסונים (דרך בדיקת האימונוגניות של החיסון).
---
Evaluation of the BNT162b2 Covid-19 Vaccine in Children 5 to 11 Years of Age
לאחר העלאת הפרק שמתי לב שחישוב הפחתת הסיכון היחסית (יעילות החיסון, vaccine efficacy) כפי שהצגתי בפרק היה בקירוב ולא במספרים מדויקים. למעשה, באוכלוסייה הרלבנטית שהוגדרה עבור החישוב (ללא עדות לזיהום בעבר, השלימו שני חיסונים) היו 1305 ילדים בקבוצת החיסון ו 637 בקבוצת הפלצבו. בקבוצות היו 3 ו 16 מקרים של זהום חדש, בהתאמה- המתרגמים לסיכון של 0.22% בקבוצת החיסון, ו 2.5% בקבוצת הפלצבו. במספרים אלו יעילות החיסון המחושבת אפילו גדולה ממה שדווחה במחקר, אך כיוון שהחוקרים השתמשו בחישוב הסיכון גם בזמן המעקב, בסופו של דבר היעילות שחישבו הייתה קרובה מאוד לזו שהוצגה בפרק- 90.7%.