תרופה למחלת צליאק והסרוגייט

טיפול מיני בעזרת שותף סרוגייט (SPT, surrogate partner therapy) בוצע כבר על ידי מאסטרס וג'ונסון, חלוצי חקר המיניות, אך רק בשנים אחרונות, ודווקא בישראל, החל מחדש מחקר בנושא.  בטיפול כזה, שבוודאי מעלה שאלות אתיות וחוקיות רבות, המטופל מקבל טיפול בעזרת בן או בת זוג תחליפיים, המהווים חלק מהצוות הטיפולי ו"משודכים" למטופל על ידי מטפל מיני מוסמך.

גם במחקר רפואי מופיע המושג סרוגייט. התערבות ותוצא הם בני זוג במחקר. השדכן הוא החוקר. אספירין והפחתת התקפי לב, כמותרפיה והארכת חיים, תרופה לסוכרת ומניעת סיבוכי המחלה.

באופן אופטימלי, החוקר ירצה לשדך את ההתערבות שלו לתוצא שחשוב למטופל- למשל, בהקשר של סכרת השידוך האופטימלי הוא בין תרופה לבין מניעת סיבוכים כמו טיפול בדיאליזה, אך לעתים קרובות מחקר עם תוצא כזה הוא הרבה פחות פרקטי, והחוקר נאלץ להשתמש בתוצא תחליפי: surrogate outcome. זהו בדרך כלל ממצא מעבדתי, הדמייתי או רקמתי שקשור לתוצא החשוב, אך קל יותר למדידה. למשל, במקרה של סוכרת- רמת הסוכר בדם לאחר חודשיים היא תוצא תחליפי במקום מדידת שיעור האנשים שנזקקו לדיאליזה לאחר שנים רבות.

מחלת צליאק- תגובה אוטואימונית לגלוטן- מתבטאת בתסמינים שונים וכן בהשטחה של הvilli (סיסי המעי הדק). למרות שנוגדנים ל TTG משמשים לאבחנת צליאק, ל- TTG עצמו יש גם תפקיד ביצירת המחלה- הוא משנה כימית את תוצרי הגלוטן ומאפשר למערכת החיסון לזהות את הגלוטן כאויב.

תרופה מעכבת TTG נוסתה במחקר אקראי מבוקר במטופלים עם מחלת צליאק, עם תוצא תחליפי (סרוגייט): השטחה של הסיסים במעי הדק. האם הממצאים עבור תוצא סרוגייט זה מספיק מרשימים כדי להחליט שהטיפול יעיל?

---

המאמר שהוצג בפרק

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2032441

A Randomized Trial of a Transglutaminase 2 Inhibitor for Celiac Disease

 

לקריאה על טיפול מיני בעזרת סרוגייט:

 

https://www.proquest.com/openview/1e38caa246da3eeb7bda01988f51f236/1?pq-origsite=gscholar&cbl=18750

פרק 2 החל מעמ' 44- סקירה (תיאורית, לא שיטתית) של הספרות הרפואית לגבי טיפול סרוגייט

 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17433089/

טיפול סרוגייט אל מול טיפול זוגי בוגיניזמוס (מחקר משווה רטרוספקטיבי, לא אקראי)

 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24261932/

מסגרת אתית לטיפול סרוגייט