זן הדלתא וכינים עם פנסי ראש

שינויים מדאיגים של נגיף הקורונה הם כאלו שעלולים לגרום לו להיות עמיד יותר למערכת החיסון של מטופלים שחלו או חוסנו בעבר. למשל השינוי שקיים בנגיף מזן דלתא.

המחקר התקף ביותר בנושא יעילות חיסון נגד זן מסוים של נגיף הוא מחקר מבוקר אקראי. אך מחקר כזה לא תמיד מייצג את השפעת החיסון על אוכלוסייה שלמה, והוא לוקח זמן רב- עד שיתפרסם תופיע כבר גרסה חדשה של הנגיף...

לכן אנו נאלצים בינתיים להשתמש בסוגי מחקר מדרגת תקפות נמוכה: מחקרי מעבדה המשתמשים בתוצא סרוגייט, ומחקרי "real world".

מחקרי המעבדה משתמשים בשיטה בה תאים נגועים בנגיף מעורבבים עם נסיוב של מטופל, בכל פעם מחדש, כאשר ריכוז הנסיוב מופחת בכל פעם, ונמדד ריכוז הנסיוב המדולל ביותר שמצליח לחסל 50% מהנגיפים. שיטות מגוונות משמשות למדידת כמות הנגיפים, אפילו הכנסת גן לתוך הנגיף הגורם לו לזרוח (להאיר).

במחקרים שנדבר עליהם, אצל אנשים שקיבלו חיסון מלא, עצמת הנסיוב הממוצעת נגד זן הדלתא הייתה נמוכה פי 3 מעצמת אותו נסיוב נגד הזן המקורי או נגד זן אלפא ("הגרסה הבריטית").

מחקרי האוכלוסייה משתמשים בשיטת negative test design, מחקר מסוג מקרה- בקרה בו משתתפים רק אנשים עם תסמינים שנבדקו לקורונה, ומבוצעת השוואה בין הקבוצה עם תוצאה חיובית (במקרה הזה של נגיף דלתא) לבין אנשים עם תוצאה שלילית (ללא קורונה).

למרות שמעניין מאוד להבין כיצד מתבצעים מחקרים אלו, חשוב לזכור שרמת התקפות שלהם נמוכה, והם לא בהכרח מוכיחים או שוללים יעילות של חיסון נגד זן מסוים.

---

לחובבי חישובים:

עצמת הנסיוב נגד הנגיף היא המספר ההופכי של הריכוז הנמוך ביותר של הנסיוב שעדיין מחסל 50% מהנגיפים. למשל אם הריכוז הנמוך ביותר ש"עושה את העבודה" הוא 1:10, עצמת הנסיוב היא 10, ואם הריכוז הנמוך ביותר הוא 1:100 (הנסיוב דולל פי 100) עוצמת הנסיוב היא 100.

לגבי חישוב יעילות חיסון מתוך מחקר מקרה- בקרה (דורש ידע קודם): במחקר מקרה-בקרה אפשר לחשב  רק odds ratio אך כאשר המחלה נדירה יחסית, זהו קירוב טוב ל relative risk. המספר המציין את יעילות החיסון הוא למעשה ה relative risk reduction.

Relative risk reduction=1-relative risk

ולכן יעילות החיסון המחושבת היא בקירוב

vaccine effectiveness=relative risk reduction=1- odds ratio

---

מאמרים שהוזכרו בפרק:

https://www.nature.com/articles/s41467-020-17892-0

מאמר מאוגוסט 2020 שמסביר את חיבור ה"פנסים" (גן הגורם לנגיף להאיר) ואיך בודקים נסיוב (סרום) מחולים ומבריאים כדי להעריך יכולת הנוגדנים לנטרל את הנגיף. זוהי רק שיטה אחת לספור את כמות הנגיף, ולא בהכרח השיטה המקובלת ביותר.

 

מחקרי מעבדה על נטרול זן הדלתא בעזרת נסיוב ממטופלים שחלו או חוסנו

 

https://www.nature.com/articles/s41586-021-03777-9

Reduced sensitivity of SARS-CoV-2 variant Delta to antibody neutralization | Nature

 

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2107799

Infection and Vaccine-Induced Neutralizing-Antibody Responses to the SARS-CoV-2 B.1.617 Variants | NEJM

 

 

מחקר שמראה שיש התאמה טובה אך לא מושלמת בין עצמת הנסיוב המופקת לאחר חיסונים מסוגים שונים לבין מידת ההגנה מזיהום שאותם חיסונים נותנים.

https://www.nature.com/articles/s41591-021-01377-8

 

מחקר "עולם אמיתי" מסוג negative test design  (מקרה- בקרה) מקנדה- מאמר מצוין בסוגו (בעיני) אך עדיין לא פורסם בעיתון רפואי רשמי.

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.06.28.21259420v1

Effectiveness of COVID-19 vaccines against variants of concern, Canada

 

מחקר דומה מסקוטלנד הראה יכולת פחותה של חיסון פייזר כנגד זן הדלתא.

יעילות של 79% (רווח בר סמך  75%-82%)  לעומת 92% יעילות נגד אלפא.

https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(21)01358-1/fulltext

SARS-CoV-2 Delta VOC in Scotland: demographics, risk of hospital admission, and vaccine effectiveness

. 

לאחר סיום ההקלטה, פורסם המחקר הבריטי שדובר עליו בפרק- לאור כך הוקלט פרק המשך לפרק זה (מחץ הדלתא 2), שעוסק בתוצאות המחקר הבריטי, שהיו דומות מאוד לתוצאות של המחקר הקנדי.