רפואה נתמכת ראיות

אז תגיד חיובי

השימוש במילה "חיובי" יכול לבלבל מאוד. המלה יכולה לציין מספר גדול מאפס, דבר טוב מוסרית או רגשית, תוצאות של מחקר, תוצאות של בדיקה, וקיום מחלה. ננסה להפריד בין כל אלה בעזרת פינצטה, ונקווה שהפינצטה לא תהיה נגועה בנגיף מדבק (גם על זה נדבר בפרק). נדבר גם על בדיקות חיוביות כוזבות לקוביד, הדבקה באבעבועות הקוף דרך קעקועים, הבטים חיוביים של התקפי לב, מה גרם למאמרים להראות תוצאות שליליות החל משנת 2000, האם רופאי שיניים נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה בקוביד , וגם את צורת ההתנסחות בפניה אלקטרונית לרופאות.
---
מאמרים שהוזכרו בפרק:
Continuous positive airway pressure as potential treatment of atrial fibrillation
.
False-Positive Results in Rapid Antigen Tests for SARS-CoV-2
.
Likelihood of Null Effects of Large NHLBI Clinical Trials Has Increased over Time
.
MPXV Transmission at a Tattoo Parlor
.
Evaluation of Comprehensive COVID-19 Testing Program Outcomes in a US Dental Clinical Care Academic Setting
.
Association of Electronic Health Record Inbasket Message Characteristics With Physician Burnout
.
Positive effects of illness reported by myocardial infarction and breast cancer patients

המתנה פעילה בסרטן הערמונית- 15 שנות מעקב

מחקר בריטי גייס כ 1600 איש עם סרטן ערמונית, רובם בסיכון נמוך. המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: מעקב פעיל, ניתוח או טיפול בקרינה. כעת יש תוצאות לאחר מעקב חציוני של 15 שנה. התוצא העקרי, שיעור התמותה מסרטן הערמונית, לא היה שונה באופן מובהק בין הקבוצות, ובשלושתן היה נמוך. גרורות, לאו דווקא תסמיניות, היו שכיחות יותר בקבוצת המעקב הפעיל (עלייה מוחלטת של 5% בסיכוי לגרורות לאחר 15 שנות מעקב).
---
Fifteen-Year Outcomes after Monitoring, Surgery, or Radiotherapy for Prostate Cancer
 
Patient-Reported Outcomes 12 Years after Localized Prostate Cancer Treatment
 
 

להשאיר סרטן בגוף

מתי לא מומלץ לטפל בסרטן הערמונית? איגוד האורולוגים האמריקאי והאיגוד האמריקאי לרדיו-אונקולוגים פרסמו (יולי 2022) קווים מנחים לגבי סרטן ערמונית ממוקם. קווים מנחים אלו מדגישים את הצורך במעורבות המטופל בהחלטות, ואת הצורך בהערכת סיכון לצורך קבלת החלטה. ישנה המלצה חזקה שלהם למעקב פעיל בלבד כאשר מדובר בסרטן ערמונית בדרגת סיכון נמוכה.
---
Clinically Localized Prostate Cancer: AUA/ASTRO Guideline (2022)
 
מאמר ששווה לדון עליו עם מטופלים המתלבטים בין טיפול למעקב פעיל בלבד:
10Year Outcomes after Monitoring, Surgery, or Radiotherapy for Localized Prostate Cancer
 
מקורות מידע להערכת רמת הסיכון בסרטן הערמונית (מדגם מצומצם של מקורות)
Risk Groups for Localized Prostate Cancer
Prostate Cancer Stages
Prostate Cancer Risk Assessment and the UCSF-CAPRA Score
 
 
 
 
 

בדיקה יקרה- על בדיקה בתהליך האבחנה של סרטן הערמונית

ההחלטות סביב סקירה, אבחנה וטיפול בסרטן הערמונית הן מורכבות ביותר ומחייבות הכרות עם הנושא, שילוב המטופל בהחלטות, והבנה מעמיקה במושגים הקשורים לרפואה נתמכת ראיות: תועלת של בדיקות סקירה, רגישות, ספציפיות, תקפות של מאמרים על בדיקה אבחנתית, ועוד. במסגרת תהליך זה יש שלוש צמתי החלטה עיקריות: האם לבצע סקירה (בעזרת PSA), האם לאחר בדיקת סקירה חיובית להמשיך לביופסיית ערמונית, והאם לאחר הוכחת סרטן בביופסיה לטפל בסרטן או לבצע מעקב בלבד. לאחרונה קיימות בשוק מספר בדיקות חדשות ויקרות, שעוזרות להחליט בצומת ההחלטה השנייה. בפרק הנוכחי נדבר על אחת מהן, ה IsoPSA.
---
Clinical Validation of IsoPSA™, a Single Parameter, Structure Based Assay for Improved Detection of High Grade Prostate Cancer
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30810464/
 
המלצות כח המשימה האמריקאי לגבי סקירה לסרטן הערמונית
https://www.uspreventiveservicestaskforce.org/uspstf/recommendation/prostate-cancer-screening
 

מחקר מעצבן

תרופה חדשה לקורונה, VV116,  הושוותה לטיפול בנירמטרלביר-ריטונאביר (פקסלוביד) במטופלים עם גורם סיכון למחלה חמורה, כאשר התוצא שנבדק היה זמן עד החלמה מתסמינים. נראה לכאורה שהתרופה החדשה לא פחות טובה, אך מבט מפוקח במה שידוע לנו עד כה, מראה שגם תרופת ההשוואה לא הוכיחה עצמה כמקצרת זמן עד החלמה.
---
VV116 versus Nirmatrelvir–Ritonavir for Oral Treatment of Covid-19
 
סקירת קוקרן (נכון לדצמבר 2022) לא מצאה עדויות להשפעת פקסלוביד על זמן עד החלמה מתסמינים
 
מחקר ה EPIC HR- פקסלוביד (במטופלים שאינם מחוסנים, ובסיכון גבוה) מפחית אשפוז או תמותה יחסית לפלצבו. לא דווח בו על זמן עד החלמה מתסמינים
 
מחקר ה EPIC SR- כפי שמוצג ברשם המחקרים (clinicaltrials.gov) שבדק זמן עד החלמה מתסמינים במטופלים בסיכון רגיל, הופסק ביולי 2022 ותוצאותיו עדיין לא פורסמו
 
 

התמונה הגדולה

התמקדות עלולה להפריע בראיית התמונה הגדולה. נדבר על חשיבות התמונה הגדולה בהקשר של לימודי הרפואה, הביקורת כנגד רפואה נתמכת ראיות, והטיפול במחלת ריאות חסימתית.
--- 
עקרונות הטיפול במחלת ריאות חסימתית יציבה (מתוך UTD)- background information.
 
Your Brain Can Only Take So Much Focus
מאמר דעה מ- Harvard business review
 
‘Background’ and ‘foreground’ knowledge: targeting learning materials to trainees' needs
 

בלוז לחצוצרה

האם ניתוח כריתה מניעתית של אבר כדי למנוע סרטן מוצדק עבור אישה בסיכון רגיל?
נדבר על הנושא הזה ממספר זוויות: כיצד מצוטטים מאמרים בעיתונות הלא רפואית, אפשרויות למניעת תחלואה או תמותה מסרטן, מה הנזקים האפשריים והתועלת האפשרית של ניתוח כריתה מניעתית, מתי ניתוח נחשב אופורטוניסטי, ומספר מחקרים שיכולים לעזור בהבנת הנושא המורכב.
---
JAMA Open network 2022: מחקר תצפיתי גדול שהראה בקבוצת החשיפה (כריתת חצוצרות אופורטוניסטית) ירידה דרמטית בשיעור סרטן שחלה מסוג HGSOC לעומת קבוצת בקרה.
נייר עמדה- OCRA- איחוד המחקר בסרטן השחלה, מעודד נשים שעוברות ניתוח גינקולוגי לשקול גם הסרת חצוצרות אופורטוניטסית
 
סקירה לסרטן שחלה לא הצליחה להפחית תמותה מהמחלה גם במעקב של 16 שנה.
 
קיום נגעים טרום סרטניים בחצוצרות שהוסרו מסיבה אחרת
 
מחקר קטן רטרוספקטיבי: אין הבדלים בסיבוכים לטווח קצר בין קשירה לכריתת חצוצרות
 
ACOG 2019- נייר עמדה: כריתה אופורטוניסטית היא פרוצדורה בטוחה
 
AJOG 2019:  מחקר תצפיתי על אלפי נשים: עלייה בסיכון לתסמיני מנופאוזה כשנה לאחר כריתת חצוצרות
 
מחקר תצפיתי שלא הראה עלייה בסיכון למנופאוזה מוקדמת
 
סקירת קוקרן 2019 על מחקרים מבוקרים של כריתת רחם אל מול כריתת רחם וחצוצרות: תוצאי בטיחות ורמות AMH.
 

יוגה למחלת ריאות חסימתית

שמעתי על טיפול במחלת ריאות חסימתית בעזרת יוגה, והצלחתי למצוא מטא אנליזה בנושא. האם יש ראיות חזקות ליעילות ההתערבות? ומה הבעיה העיקרית עם מטא אנליזות?
---
The risks and benefits of yoga for patients with chronic obstructive pulmonary disease: a systematic review and meta-analysis
 
Adjunct treatment with yoga in chronic severe airways obstruction.
 
Yoga-based pulmonary rehabilitation for the management of dyspnea in coal miners with chronic obstructive pulmonary disease: A randomized controlled trial
 

מאיפה להתעדכן

הפרק מוקדש למורתי ורבתי ד"ר דלית בלום שלימדה אותי איך למצוא, לסנן ולהבין מחקרים. 
---
קישורים למנועי עדכון רפואי
EvidenceAlerts is a continuously updated repository of current best evidence from research to support evidence-based clinical decisions.
 
Practice Changing UpDates
(מתוך UpToDate, מאגר בתשלום אך זמין בכל מערכות הבריאות והפקולטות לרפואה בישראל)
 

מאמר מלאכותי

בפרק הזה תשמעו תקציר חשוב וחדש, אך לא בגלל הממצאים במחקר אלא בגלל סיבה מסקרנת ומדאיגה. למטה תוכלו גם לקרוא תקציר זה.
מחקר ממשי, בדק יכולת אנושית לזהות תקצירים מסוג דומה וגם תוצאותיו מדאיגות. נציע כלים ראשוניים להתמודדות עם התופעה הזו.
---
המאמר (פורסם עד כה רק ברשת, pre print)
Comparing scientific abstracts generated by ChatGPT to original abstracts using an artificial intelligence output detector, plagiarism detector, and blinded human reviewers
 
מנוע הכתיבה
 
detector (מזהה טקסט מלאכותי)
 
 
התקציר המלאכותי:
Background: Alzheimer's disease is a progressive neurodegenerative disorder that affects millions of people worldwide. Despite advances in our understanding of the disease, current treatments are largely ineffective in slowing its progression.
Objective: To evaluate the efficacy of a new biologic treatment for Alzheimer's disease.
Methods: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial was conducted in patients with mild to moderate Alzheimer's disease. The treatment group received the biologic treatment, while the control group received a placebo. The primary outcome measure was change in cognitive function, as assessed by the Alzheimer's Disease Assessment Scale-Cognitive Subscale (ADAS-Cog). Secondary outcome measures included functional ability, as assessed by the Disability Assessment for Dementia scale, and quality of life, as assessed by the Quality of Life-Alzheimer's Disease
Results: The treatment group showed a minimal advantage in cognitive function compared to the control group (p=0.05). There were no statistically significant differences in functional ability and quality of life between the treatment and control groups. Adverse events were similar between the two groups.
Conclusion: The new biologic treatment shows a minimal advantage in cognitive function in patients with mild to moderate Alzheimer's disease. While the results of this trial suggests that the treatment may have potential as an adjunctive therapy in management of the disease, the minimal advantage observed in cognitive function, further research with larger sample sizes and longer duration of treatment are needed to confirm these findings and determine the true clinical impact of the treatment.